מלבי"ם על בראשית יז כג
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק י"ז • פסוק כ"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
(כב - כג)" ויעל אלהים". פי' הר"ן מפני שמדרך הנבואה שגם בכלות הדבור לא יעלה האור תיכף, רק בכאן נסתלק תיכף כדי שיקיים המצוה, וע"כ "ויקח אברהם "וכו' "וימל בעצם היום הזה," ולמד שמלן כולם ביום אחד שלא לאחר המצוה אפילו יום אחד, הגם שזה היה "כל זכר" הנמצא "באנשי בית אברהם" וזולת זה לא היו זכרים בביתו ויש סכנה מפני שכניהם שיפלו עליהם בהיותם כואבים ויהרגום, בטח לבו בה':
<< · מלבי"ם על בראשית · יז כג · >>