מלבי"ם על במדבר כו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על במדברפרק כ"ו • פסוק י' |
א • ד • ה • ח • ט • י • יב • יג • טז • לד • לו • לח • מו • נג • נד • נה • נו • נז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר כ"ו, י':

וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃



(י) "במות העדה", ר"ל שהיו שם ג' מיני עונשים, א' מיתת דבר שעז"א במות העדה, ב' שרפה ועז"א באכל האש, ובכ"ז אותם בלעה הארץ שהי' בריאה חדשה כבריאת יש מאין כמש"ש, שזה כדי להגדיל הנס שהיה צריך לזה כדי לחזק האמונה כמש"ש במקומו וז"ש ויהיו לנס, וספר שהי' בזה עוד נס שבני קרח לא מתו שהם נצולו וגם זה היה נס גדול ובזה ראו כלם את מעשה ה' הגדול להמית ולהחיות: