מלבי"ם על במדבר כו נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(נד)

ג. "לרב תרבה נחלתו," מזה משמע כדעת ר' יאשי' ומלמד שמי שהיה רב בעת יצ"מ אף שעתה נתמעט בכ"ז יתנו לו נחלה מרובה כי יורשים את יוצאי מצרים שהיו מרובים, ומי שהיה אז מעט יקבל מעט אף שעתה הם מרובים משא"כ לר' יונתן מאי קמ"ל וכמ"ש כן בגמרא (דף קי"ז ע"ב):

ד. "איש לפי פקודיו יתן נחלתו," הנה הרמב"ן האריך בזה וכן יתר המפ' ואנכי כבר בררתי בפי' ספר יהושע (סי' יד) שהעקר כדעת ראב"ד שהובא בש"מ ב"ב (דף קי"ז) שהגורל היה מברר רק המחוז באיזה מחוז יקח השבט, וחלקו את הארץ למחוזות וע"י הגורל נתברר המחוז שבו יהי' תחום השבט, ואחר שידע תחום השבטים חלק יהושע וראשי אבות המטות לפי מספר הגלגלות ונתנו באותו מחוז לשבט שהיו אנשים מרובים חלק מרובה, וזה לא היה ע"פ גורל רק מדעת המנחילים, ועי' בהרי"א בפי' יהושע האריך בזה וברר ששטה זו מוסכמת מהגמ', ואני בררתי שם שגם רש"י עומד בשטה זו, ועפ"ז נכון מה שצוחו בני יוסף כי אחר שנפל להם הגורל באותו מחוז שנטלו גורלם כשבא יהושע לחלק לפי מספר האנשים לא מצא באותו מחוז קרקע מרובה שיספיק להם כי היו עם רב וע"ז צוחו בני יוסף, ואמר להם שיכרתו את היער שבאותו מחוז ויכוננו שם ערי מושב, ואמרו שגם היער לא יספיק, וע"ז הוצרכו המנחילים להוסיף להם ערים מחלק אשר ויששכר שהיו בגבול נחלתם כמ"ש (יהושע י"ז י"א) ויהי למנשה ביששכר ובאשר, ובזה נבין את דברי הספרי שאמר לאלה תחלק הארץ, מדבר מן החלוקה שנעשה ע"י יהושע לפי מספר האנשים שעז"א לרב תרבה, איש לפי פקודיו, יתן נחלתו ר"ל לפי מספר האנשים, ועז"א בספרי שנתחלקה לכל שבט לפי מה שהוא, ר"ל לפי רבוי אנשיו, ומביא ראיה מבני יוסף, שהוצרך יהושע להוסיף להם כי לא מצא במחוז שנפל לפי הגורל די ספוק לרבוי אנשיו, ומ"ש אך בגורל יחלק את הארץ, קאי על המחוז, שיפילו גורל לכל שבט באיזה מחוז יהיה תחומו ועז"א שומע אני מעורבבים ת"ל אך בגורל, שהגורל הי' מיחד לכל שבט מחוז בפ"ע, שלא יהיו מעורבבים אנשי שבט זה במחוז של שבט אחר, ועז"א לשמות מטות אבותם ינחלו, שהגורל היה בין השבטים, באיזה מחוז יהיה גורלו, ועז"א עפ"י הגורל תחלק נחלתו ר"ל נחלת כל שבט באיזה מחוז יהי' זה יברר הגורל, בין רב למעט, ר"ל באין הבדל בין שבט מרובה או מועט, כי הגורל לא ברר כמות הנחלה רק מקום נחלת כל שבט ותחומו:

ה. "אך בגורל יחלק את הארץ", עפ"י הגורל תחלק נחלתו, לשון יחלק את הארץ מדבר מחלוקת כלל הארץ לי"ב חלקים ומשמע שזה יעשה יהושע בינו לבין עצמו אך לשון תחלק נחלתו מציין שהגורל יפרט נחלת כל שבט באיזה מחוז יהיה ומובן שיהיה במעמד נשיאי השבטים הנוגעים בדבר, ומפורש במק"א שהיה הגורל עפ"י ה' ברוח הקדש, וגי' הגר"א אי בגורל שומעני עפ"י עצמן ת"ל על פי ה' מגיד שנתחלקה א"י ברוה"ק שומעני בינו לבין עצמם ת"ל תחלק נחלתו:  

<< · מלבי"ם על במדבר · כו נד · >>