מ"ג במדבר כו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כו · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּפְתַחַת אַרְעָא יָת פּוּמַּהּ וּבְלַעַת יָתְהוֹן וְיָת קֹרַח בְּמוֹתָא דִּכְנִשְׁתָּא כַּד אֲכַלַת אִישָׁתָא יָת מָאתַן וְחַמְשִׁין גּוּבְרָא וַהֲווֹ לְאָת׃
ירושלמי (יונתן):
וּפְתָחַת אַרְעָא יַת פּוּמָהּ וּבְלָעַת יַתְהוֹן וְיַת קרַח כַּד מִיתוּ כְנִישַׁת רַשִׁיעֵי כַּד אָכְלַת אֵישָׁתָא יַת מָאתָן וְחַמְשִׁין גוּבְרִין וַהֲווֹ לְנִיסָיוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהיו לנס" - לאות ולזכרון (במדבר יז) למען אשר לא יקרב איש זר לחלוק עוד על הכהונה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(י) "במות העדה", ר"ל שהיו שם ג' מיני עונשים, א' מיתת דבר שעז"א במות העדה, ב' שרפה ועז"א באכל האש, ובכ"ז אותם בלעה הארץ שהי' בריאה חדשה כבריאת יש מאין כמש"ש, שזה כדי להגדיל הנס שהיה צריך לזה כדי לחזק האמונה כמש"ש במקומו וז"ש ויהיו לנס, וספר שהי' בזה עוד נס שבני קרח לא מתו שהם נצולו וגם זה היה נס גדול ובזה ראו כלם את מעשה ה' הגדול להמית ולהחיות:


 

<< · מ"ג במדבר · כו · י · >>