מלאכת שלמה על פרה י
<< · מלאכת שלמה · על פרה · י · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
מדף לחטאת: עד שיטבילם לשם מי חטאת:
בפי' רעז"ל אפי' הם טהורים לתרומה. תימא דלא קאמר אפילו הן טהורין לקדש:
בפי' רעז"ל מדף לשון קול עלה נדף ע"כ והרמב"ם ז"ל האריך בפירושו כאן גם בפ"ד דמס' זבים סימן ו' ושהם שני מיני מדף וכתב שמה שאמרו בתלמוד במס' נדה מאי מדף כדכתיב קול עלה נדף הפירוש הזה אינו מן הגמרא אלא שכתבוהו בגליון מן פירוש רבנן סבוראי וכתבן המעתיק בתוך הדברים ולא נזכרו עליהם וכאן הוא נכון לשון קול עלה נדף ר"ל כי הוא מענין התנועה. אבל מדף אשר שם בזבחים עיקרו לשון ריחו נודף ע"כ ועיין עוד שם:
עוד בפי' רעז"ל צריך להיות בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש בגדי קדש מדרס לחטאת וקרי וכו':
ר' יהושע אומר מדף: אם הסיט ודוקא בהיסט פליגי אבל לא במגע. הר"ש והרא"ש ז"ל:
שנגע במדף טמא: עליונו של זב קרוי מדף כדתנן במסכת זבין המדף מלמעלן ותנן בפ' ששי דעדיות שהחי עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ובגדים ועל גביו מדף לטמא אוכלין ומשקין:
וברגלו טהור: דלא גזור אלא דרך נגיעה:
נגע בשרץ טהור: דאין כלי חרס מיטמא מגבו ואפילו השרץ ע"ג הקלל טהור כיון דמונח במקום טהרה:
הטהור לחטאת שנגע בתנור בידו טמא וברגלו טהור: פי' שנגע בתנור הקלו בתנור יותר מבשאר כלים לפי שאינו נעשה אב הטומאה ועשאוהו כאוכלין ומשקים. הרא"ש ז"ל והוא פי' הרמב"ם ז"ל. וז"ל הרמב"ם ז"ל שם פי"ג וכן אם נגע בידו בתנור וכיוצא בו משאר כלים שאינם טהורים נטמא כולו אבל אם נגע בהן ברגלו הרי הוא טהור לחטאת כמו שהיה ע"כ:
ר"ע מטמא: דסבר קלוטה כמי שהונחה דמיא ומהאי טעמא נמי מחייב גבי זורק בשבת מרה"י לרה"י ורשות הרבים באמצע וחכמים פוטרים ורוצה לדקדק בזבחים פ' דם חטאת מזה דמי חטאת שנטמאו מטהרין שהרי נדה מזין עליה והיא טהורה אע"פ שנטמאו המים משבאו לאוירה ופריך מברייתא דקתני מודה ר"ע בהזאה שעברה ע"ג כלי חרס טמא או ע"ג משכב ומישב טמא שהיא טהורה שאין דבר טמא שמטמא למעלה כלמטה אלא כזית מן המת ושאר כל המאהילין לאתויי אבן המנוגעת אלמא דהזאה לא מטמאה באוירה של נדה ומסיק במי חטאת דכ"ע ל"פ דלאו כמונח דמי אלא בלגין הוא דגזר ר' עקיבא שמא יניחנו דרך העברתן אבל ההזאה שיצאה מידו מטהר ר' עקיבא. הר"ש והרא"ש ז"ל:
שנגע בשל קודש ובשל תרומה: כצ"ל ורוצה לומר או בשל תרומה:
של חטאת בנייר ושל תרומה בידו שניהם טמאים: מ"מ של חטאת בנייר ושל קדש בידו:
הסיטו ר' יהושע מטמא: דחשיב משא כמגע לענין מי חטאת בכוליה פרקין דהיינו נמי טעמא דהסיט אוכלין ומשקין דטמאין לר' יהושע לעיל בפרקין: