מכילתא על שמות כא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לח. וכי ימכור איש את בתו בקטנה הכתוב מדבר. אתה אומר בקטנה הכתוב מדבר, או אינו אלא בגדולה. אמרת, הואיל ורשאי בהפרת נדריה ורשאי במכירתה, מה הפרת נדריה קטנה ולא גדולה, אף מכירתה קטנה ולא גדולה. ממקום שבאת, מה להלן כשהיא נערה אף כאן כשהיא נערה. אמרת, הואיל ומוציאין אותה הסימנים (מרשות אביה שהוא רשאי בקידושיה כשהיא נערה) קל וחומר עד שלא נמכרה.

וכי ימכור איש את בתו האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה. שהיה בדין, ומה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו, הרי היא מוכר את בתו, הבת שאביה רשאי למכרה אינו דין שתמכור את בתה. תלמוד לומר וכי ימכור איש, איש מוכר את בתו ואין אשה מוכרת את בתה.

וכי ימכור איש (האיש) [את בתו] את בתו מוכר ואינו מוכר את בנו. שהיה בדין, מה אם הבת שאינה נמכרת על הגנבה אביה רשאי למכרה, הבן שהוא נמבר על הגנבה אינו דין שיהא אביו רשאי למכרו. תלמוד לומר וכי ימכור איש את בתו, (האיש) מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו.

וכי ימכור (איש. האיש מוכר את (עצמו) [בתו], ואין האשה ) מוכרת את עצמה. שהיה בדין, מה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו, מוכר את עצמו, הבת שאביה רשאי למכרה אינו דין שתמכור את עצמה. לא, אם אמרת בבן שהוא נמכר בגנבתו לכך הוא מוכר את עצמו, הבת שאינה נמכרת בגנבתה, לפיכך לא תמכור את עצמה. ותמכר על גנבתה, והדין נותן, ומה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו הרי הוא נמכר על גנבתו, הבת שאביה רשאי למכרה אינו דין שתמכר על גנבתה. לא, אם אמרת בבן שהוא נרצע, לכך הוא נמכר בגנבתו. תאמר בבת שאינה נרצעת לפיכך לא תמכר על גנבתה. ותרצע, והדין נותן, מה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו הרי הוא נרצע, הבת שאביה רשאי למכרה אינו דין שתרצע. תלמוד לומר (כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגו'. אמרת) אם מוציאה הכתוב מיד מכר החמור, קל וחומר מיד רציעה הקלה.

לט. וכי ימכור איש למדנו שהוא רשאי במכירתה. ומנין שהוא רשאי בקדושיה. אמרת, אם מוציאה הוא מידי קדושיה לידי אמהות, קל וחומר לידי קידושיה.

מ. ומנין שתהא נקנית בכסף. היה רבי ישמעאל אומר, קל וחומר. ומה אם שפחה כנענית שאינה נקנית בבעילה, נקנית בכסף. בת ישראל שהיא נקנית בבעילה, אינו דין שתהא נקנית בכסף. ומנין אף בשטר, תלמוד לומר והלכה והיתה מקיש הויה להליכה. מה הליכתה בשטר, אף הויתה בשטר. ר' עקיבא אומר, הרי הוא אומר אם אחרת יקח לו, מקיש תחתונה לעליונה, מה עליונה בכסף אף תחתונה בכסף.

מא. לאמה לאמה הוא מוכרה, ואינו מוכרה לשתי אמהות. רבי יוסי הגלילי אומר, נמצינו למדין שמקדשה קידוש אחר קידוש, וקידוש אחר אמהות, אבל לא אמהות אחר (קידוש,) ואין צריך לומר אמהות אחר (אמהות).

לא תצא כצאת העבדים לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים. אתה אומר לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים, או אינו אלא לא תצא בשנים וביובל כדרך שהעבדים יוצאים. תלמוד לומר כי ימכר לך אחיך העברי וגו' ( דבריס טז ). מגיד שהיא יוצאה בשנים וביובל. אין לי אלא עבריה שאינה יוצאה בראשי אברים וכו ', (ועוד) קל וחומר ומה אם עבריה שיוצאה בסימנין וכו '. לא, אם אמרת עבריה שאינה נמכרת בגנבתה לפיכך אינה יוצאה בראשי אברים וכו ' .

אם רעה בעיני אדוניה אין רעה אלא שלא נגמלה חסד לפניו.


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כא ז - פירוש מלבי"ם על המכילתא.

<< · מכילתא על שמות · כא · ז · >>



קיצור דרך: mdrjhlka-jm-21-07