מהר"ם על הש"ס/חולין/פרק יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רבינו גרשום | מאירי | ריטב"א | רשב"א | רמב"ן
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש

על ש"ס: מהר"ם | ראשונים | אחרונים


קלט.[עריכה]

ברש"י ד"ה קורא עוף טמא הוא וכו'. נ"ל שצ"ל עוף טהור הוא ועיין לקמן דף ק"מ ע"ב דבעי למידק ממתניתין הא טהור וטהור חייב ומשני דלמא בקורא וק"ל:

בתוס' ד"ה לבד מראשית חגז וה"ה לבד ממתנות וחדא מינייהו נקט. והחילוק שבין פרש"י והתוס' דלפרש"י לא גרסי' לעיל בדברי ר' אילעי מתנות ולפירוש התוס' נוכל לגרוס לעיל גם מתנות והא דנקט הכא ראשית הגז חדא מינייהו נקט וה"ה למתנות ועיין לעיל במה שכתבתי בדף קל"ו:

ד"ה יצא זה שאין אתה מצווה וכו' פי' בקונטרס מתקח לך לא מצי לאתויי וכו'. בפרש"י שלנו חסר כל זה:

קלט:[עריכה]

ד"ה ת"ש וכו' וא"ת והא כתיב איך תאמרו לנפשי וכו'. ר"ל א"כ ש"מ דטמא נמי מקרי צפור:

קמ.[עריכה]

ד"ה טרפות מחיות נפקא וכו' ומשמע נמי התם דליכא לאוקמא קרא אתרוייהו. ר"ל דמהתם מפ"ק דע"ז משמע בהדיא דליכא לשנויי דתרוייהו אתו מחד קרא וטריפה ידעינן ממחוסר אבר דהא פריך התם והא מבעי ליה לטריפה:

ד"ה שלא יזדווג לה וכו' וא"ת וחיות ל"ל. ר"ל דלא איצטריך ליה לטריפה דתיפוק מתנא דבי ר' ישמעאל אם כן קרא דחיות וגם טהורות תרוייהו קראי יתירי נינהו: