מדרש רבה על אסתר ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(אסתר ו יג): "ויספר המן לזרש אשתו..." - באותה שעה באו סריסי המלך והביאוהו לסעודה ביום ששה עשר בניסן. כיוון שאכלו ושתו, אמר המלך לאסתר: מה שאלתך? אמרה לו: אדוני המלך, איני שואלת ממך אלא (אסתר ז ג): "נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי". (מתוך אסתר רבה י#ח).

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(אסתר ז ז): "והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן" -

מה עשה מיכאל המלאך?

התחיל מקצץ את הנטיעות לפניו, והוסיף חמה על חמתו, ושב אל משתה היין.

"והמן עמד לבקש על נפשו" -

מה עשה מיכאל?

דחפו על אסתר, והייתה מצעקת: 'אדוני המלך, הרי הוא כבשני לפניך!'.

(מתוך אסתר רבה י#ט).

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(אסתר ז ח): "ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית?"

ושמע המן הדבר הזה ונפלו פניו.

מה עשה אליהו זכור לטוב?

נדמה לחרבונה, ואמר לו: "אדוני המלך, (אסתר ז ט): "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי...". דאמר רבי פנחס: צריך לומר חרבונה זכור לטוב.

ואמר רב: צריך לומר ארור המן, ארורים בניו, ארורה זרש אשתו. כדכתיב: (משלי י ז): "ושם רשעים ירקב".

מיד צוה המלך לתלותו על העץ אשר הכין למרדכי. ועליו אמר שלמה בחכמתו (משלי יא ח): "צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו".

(מתוך אסתר רבה י#ט).