מדרש משלי (בובר) כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · כח · >>

<< · מדרש משלי (בובר) · כח ו · >>

עריכה (משלי כח ו): "טוב רש הולך בתומו" - זה יעקב; "מעקש דרכים והוא עשיר" - זה עשו הרשע, שנברא כולו כאדרת שער, שנאמר (בראשית כה כה): "כולו כאדרת שער ויקראו שמו עשו".

<< · מדרש משלי (בובר) · כח ו · >>


<< · מדרש משלי (בובר) · כח ט · >>

עריכה (משלי כח ט): "מסיר אזנו משמוע תורה" - אמר רב הונא: כל מי שאין חביבין עליו דברי תורה, "גם תפילתו תועבה".

אמר ר' חנין: נאמר כאן "מסיר אזנו משמוע תורה", ולהלן הוא אומר (משלי כא יג): "אוטם אזנו מזעקת דל" - מה להלן "גם הוא יקרא ולא ייענה", אף כאן "תפילתו תועבה".

<< · מדרש משלי (בובר) · כח ט · >>


<< · מדרש משלי (בובר) · כח יא · >>

עריכה (משלי כח יא): "חכם בעיניו איש עשיר" - זה בעל מקרא; "ודל מבין יחקרנו" - זה בעל תלמוד.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "חכם בעיניו [איש עשיר]" - זה המן הרשע; "ודל מבין יחקרנו" - זה מרדכי.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "חכם בעיניו איש עשיר" - זה פרעה; "ודל מבין יחקרנו" - זה משה רבינו.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "חכם בעיניו איש עשיר" - זה עשו; "ודל מבין יחקרנו" - זה יעקב.


<< · מדרש משלי (בובר) · כח יא · >>


<< · מדרש משלי (בובר) · כח יג · >>

עריכה (משלי כח יג): "מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועוזב ירוחם" - אמר רבי יוחנן: מודה על מנת ועוזב - ירוחם, כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (ישעיהו נה ז): "יעזוב רשע דרכו וגו'".

<< · מדרש משלי (בובר) · כח יג · >>


<< · מדרש משלי (בובר) · כח יט · >>

עריכה (משלי כח יט): "עובד אדמתו ישבע לחם" - אם זכה אדם לתורה - ישבע לחם, כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (משלי ט ה): "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי".

"ומרדף ריקים ישבע ריש" - כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (משלי ג לד): "אם ללצים הוא יליץ, ולענוים יתן חן".

תמן תנינן: (משנה אבות ד יב): "אם עמלת בתורה - יש לך שכר הרבה, ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך".

<< · מדרש משלי (בובר) · כח יט · >>


<< · מדרש משלי (בובר) · כח כז · >>

עריכה (משלי כח כז): "נותן לרש אין מחסור, ומעלים עיניו רב מארות" - אמר רבי עקיבא: כל מי שנותן צדקה לעני - אין מחסור, ואם לאו, ומעלים עיניו - רב מארות.

הוא היה אומר: אם היה עני אצלך שחרית, ונתת לו איסר והלך לו, ובא אחר במנחה, אל תאמר 'כבר נתתי לראשון', אלא מצוה שתתן גם לאחרון, דכתיב (קהלת יא ז): "בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים".


<< · מדרש משלי (בובר) · כח כז · >>

<< · מדרש משלי (בובר) · כח · >>