מדרש משלי (בובר) כא כב

<< · מדרש משלי (בובר) · כא · כב · >>

(משלי כא כב): "עיר גיבורים עלה חכם": "עיר גיבורים" אלו השמים, שהן עירן של מלאכים; "עלה חכם" - זה משה, שעלה לשמים; "ויורד עוז מבטחה" - זו תורה, ומניין שמלאכי השרת נקראו גיבורים? שנאמר (תהלים קג כ): "גיבורי כוח עושי דברו". ומניין שעלה משה למרום? שנאמר (שמות יט ג): "ומשה עלה אל האלהים", ומניין שהתורה נקרא עוז? שנאמר (תהלים כט יא): "ה' עוז לעמו יתן".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ומשה עלה אל האלהים" - אמר רבי שמואל רב נחמני: עד שלא תינתן התורה, (תהלים קטז טז): "השמים שמים לה'", לא אלו היו יכולין לירד ולא אלו היו יכולין לעלות; משל למלך שהשיא בתו, וקבע קרטיסין, ואמר 'בני רומי לא יחתון לסוריא, ובני סוריא לא יסקול לרומי', משהשיא את בתו התיר גזירתא קרטיסים. כך, עד שלא ניתנה התורה מן השמים, "השמים שמים לה'", משנתנה התורה, "ומשה עלה אל האלהים", (שמות יט כ): "וירד ה' על הר סיני".

תנא דבי רבי ישמעאל: (שמות יח א): "וישמע יתרו כהן מדין" - מה שמועה שמע ובא? מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו, דברי רבי יהושע; רבי אליעזר המודעי אומר: נתינת תורה שמע ובא, שבשעה שניתנה תורה לישראל, זעו כל מלכי אדמה בהיכליהם, שנאמר (תהלים כט ט): "ובהיכלו כולו אומר כבוד", באותה שעה נתקבצו כל מלכי אומות העולם אצל בלעם הרשע, אמרו לו 'בלעם, מה טיבו של עולם כולו מתרעש? שמא הקב"ה מביא מבול של מים לעולם ומחריבו?', אמר להם 'שוטים שבעולם, כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול של מים לעולם, שנאמר (ישעיהו נד ט): "כי מי נוח זאת לי וגו'". אמרו לו 'שמא מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא?', אמר להם 'לא מבול של מים ולא מבול של אש, תורה הוא נותן לעמו, שנאמר "ה' עוז לעמו יתן וגו'". כיוון ששמעו כולם מפיו הדבר הזה, הלכו כל אחד ואחד למקומו.

<< · מדרש משלי (בובר) · כא · כב · >>