מדרש משלי (בובר) כא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש משלי (בובר) · כא · ג · >>

(משלי כא ג): "עשה צדקה ומשפט" - אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: כל העושה צדקה ומשפט, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב לפניי עולות וזבחים, שנאמר "נבחר לה' מזבח".

אמר רבי ירמיה: כל יום שיש צדקה ומשפט בעולם, חביב לפני הקב"ה מעולות וזבחים, שנאמר "נבחר לה' מזבח".


(משלי כא יד): "מתן בסתר יכפה אף" - אמר רבי יוחנן: כל מי שנותן צדקה בסתר, הקב"ה יכפה מלאך המוות, שנקרא "אף", ממנו ומאנשי ביתו.

אמר רבי לוי: גדול שכר הנותן צדקה יותר מלוקחה, שזה שנותנה - לשם צדקה הוא נותנה, אבל הלוקח - אינו יודע אם ראוי הוא לה אם לאו.

תמן תנינן: (משנה פאה ח ט): "מי שיש לו חמישה זהובים, ונושא ונותן בהם - הרי זה לא ייטול". וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל - אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות, וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל - אינו נפטר מן העולם עד שיחלוק לאחרים משלו, וכן הוא אומר (ירמיהו יז ז): "ברוך הגבר אשר יבטח בה'".


(משלי כא כא): "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד" - אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: כל מי שרודף אחרי צדקה, הווין לו בנים בעלי צדקה, בעלי תורה, בעלי אגדה.

  • בעלי צדקה מנין? דכתיב "[רודף צדקה... ימצא...] צדקה".
  • בעלי תורה מניין? כתיב הכא "[רודף צדקה... ימצא] חיים", וכתיב התם (דברים ל כ): "כי הוא חייך ואורך ימיך".
  • בעלי אגדה מניין? כתיב הכא "[רודף צדקה... ימצא...] כבוד", וכתיב (משלי ג לה): "כבוד חכמים ינחלו".

<< · מדרש משלי (בובר) · כא · ג · >>