מ"ג תהלים קמג ו

<< · מ"ג תהלים · קמג · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֵּרַ֣שְׂתִּי יָדַ֣י אֵלֶ֑יךָ
  נַפְשִׁ֓י ׀ כְּאֶרֶץ־עֲיֵפָ֖ה לְךָ֣ סֶֽלָה׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כארץ עיפה" - בגולה

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

פרשתי - כל המתחנן שיבקש מה ינתן לו בידו, על כן אמר: ידי השתים. וטעם: כארץ עיפה – שתקוה למים, כן נפשי תקוה לך.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"פרשתי" - אז אפרוש ידי בתפלה כי נפשי תתאוה לפעלך לעולם מבלי הפסק כארץ העיפה וצמאה המתאוה למים ור"ל כמו שהיה מאז כן מתאוות שיהיה לעולם 

מצודת ציון

"עיפה" - לפי שהעיף הוא צמא למים לזה אמר לשון עיפה בדרך שאלה על הארץ הצמאה שלא ירד בה המטר

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"פרשתי", אחר שהעביר על לבו כל אשר השיג בעולמו ממעשה ה' ופעולותיו אז מכין א"ע אל הגויעה והפרידה מחיים הלזו, "ופרשתי ידי" כדרך כל בעלי החיים שפורשים ידיהם בעת הגויעה, ומצייר שפורשים אל ה' לשוב אליו, וכן "(פרשתי) נפשי כארץ עיפה לך", והיא מוכנת לשוב למעון החיים הנצחיים, "סלה", סיום הענין:

 

<< · מ"ג תהלים · קמג · ו · >>