מ"ג תהלים קלט ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אׇרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ
וְֽכׇל־דְּרָכַ֥י הִסְכַּֽנְתָּה׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ורבי משה הכהן אמר: כי רבעי תרגום רבצי ופירוש זרית מן זר זהב והוא מהבנין הכבד הדגוש והטעם כאילו שמת זר זהב מקום שכבי וסביב כל ארחי.
ומלת הסכנת פועל יוצא מגזרת ההסכן הסכנתי והטעם כמו הרגלת ומלת דרכי הם דרכי התולדת העין לראות והאזן לשמוע והחיך לטעום והלשון לדבר והאף להריח וכל הגוף להמיש וכן מעשה כל אבר דבר ידוע לא יעשנו אבר אחר וחכמי התולדת יבינו זה והנה זה כדרך אם יוצר עין הלא יביט:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ארחי" - דרכי
"ורבעי" - ענין רביצה והיא השכיבה לנוח כמו ותרבץ תחת בלעם (במדבר כג)תרגומו ורבעת וקרוב לו לא תרביע כלאים (ויקרא י"ט)
"זרית" - ענין סבוב והוא מלשון זר זהב (שמות כ"ה)
"הסכנתה" - ענין ההרגל כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כג)
מצודת דוד
"ארחי ורבעי" - דרכי ורבצי סבבת וגדרת להם חוק וגבול שלא יעבור
"הסכנתה" - ר"ל אתה יודעם כאדם המורגל בדבר שיודע כל בהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"זרית". סבבת כזר סביב.
"הסכנתה". מענין הרגל, כמו ההסכן הסכנתי (במדבר כ"ג):