מ"ג תהלים קלה ג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הללו יה כי טוב יהוה זמרו לשמו כי נעים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב יְהוָה זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַֽלְﬞלוּ־יָ֭הּ כִּֽי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה
זַמְּר֥וּ לִ֝שְׁמ֗וֹ כִּ֣י נָעִֽים׃

הללויה - פעם אחר פעם. כי נעים - תאר לשם הנכבד.

"הללויה", בשני מיני הילול,

א) מצד עצמו, "כי טוב ה'",
ב) מצד הבריאה והנהגתה, וזה "זמרו לשמו", שהוא כפי שנודע ע"י בריאותיו, "כי נעים" שהנעימות בא מצד הערך והסדר והיחוס שבין המושג ובין המשיג והוא ענין צרופיי, ר"ל בהנהגה הקבועה המסודרת שזה שמו, הוא נעים:

"זמרו לשמו". כבר התבאר שהשם מורה על הפרסום שהוא מצד מעשיו: