מ"ג תהלים קלה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים קלה · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הללו יה הללו את שם יהוה הללו עבדי יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀
הַֽ֭לְלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה
  הַֽ֝לְל֗וּ עַבְדֵ֥י יְהֹוָֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הללויה", במזמור הזה יאמר, כי ההנהגה הקבועה המסודרת היא לבדה תספיק שנכיר על ידה מציאות ה' ויכלתו וחכמתו והשגחתו יתברך, עד שמה שישנה לפעמים את הטבע הקבועה אל נס ופלא, הנקראים אותות ומופתים, אינו מן ההכרח לישראל עם קרובו, רק היה צריך בעבור המצריים שגם הם יכירו כח ה' ועזוזו, או שיעשה לצורך גאולת ישראל ותשועתם, "הללו את שם ה'", שהוא השם שבו מפורסם תמיד לכל העולם, שהוא שמו הנודע ע"י הנהגה הקבועה המסודרת עפ"י הטבע (שזה ההבדל בין שמו ובין זכרו כמשי"ת בפסוק י"ג).

"הללו עבדי ה'", ר"ל שעבדיו ישיגוהו מצד שמו המפורסם וא"צ עמו אותות ומופתים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הללויה הללו וגו'" - סרס המקרא כאילו אמר הללויה ומי יהלל ואמר הללו עבדי ה' אתם הללו את שם ה' אבל להרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי