מ"ג תהלים קכט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קכט · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על גבי חרשו חרשים האריכו למענותם [למעניתם]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ למענותם [לְמַעֲנִיתָם].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים
  הֶ֝אֱרִ֗יכוּ למענותם לְמַעֲנִיתָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חרשים האריכו למעניתם" - הוא תלם המחרישה כבחצי מענה צמד שדה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"על גבי". באר שמה שלא יכלו לי אין זה מצד כחי וגבורתי, כי בהפך לא נדמתי כקריה נשגבה בצורה מפני אויב, רק כארץ מישור שהאויב הלך על גבה כרצונו, גם חרש בה בכלי המחרישה, וגם האריך מענית כחפצו, כי אין הר וגבעה מעכבים לפניו, ר"ל שמצד הטבע היו למרמס, רק.


ביאור המילות

"על גבי". על גופי וכן לגבי חומר גביכם (איוב י"ג). "למעניתם". הוא הקו שיחרוש החורש בשיעור ידוע, והם האריכו כחפצם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על גבי" - החורשים את האדמה חרשו על גבי והאריכו עוד מענית המחרישה רוצה לומר הכבידו עול כבד וזמן מרובה

מצודת ציון

"גבי" - כן נקרא אחורי הגוף כמו וכל בשרם וגביהם (יחזקאל י')

"למעניתם" - הוא הקו אשר יחרוש החורש באורך השדה וחוזר וחורש אצלו כמדתו עד כלות השדה וכן כבחצי מענה צמד שדה (שמואל א י"ד)

<< · מ"ג תהלים · קכט · ג · >>