מ"ג תהלים קיד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיד · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֶ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים
  גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ההרים – רעשו מפני כבוד השם.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ההרים" הגדולים "רקדו כאילים" הגדולים, "והגבעות" שהם קטנות מהרים רקדו "כבני צאן" הקטנים, וזה ירמוז על סיני והר ההר והנסים שנעשו שם:

ביאור המילות

"הרים, גבעות". עי' ישעיה ב' ב':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ההרים רקדו" - בשעת מתן תורה רקדו ההרים כאילים מגודל החרדה

מצודת ציון

"רקדו" - קפצו

<< · מ"ג תהלים · קיד · ד · >>



תרגום

טוריא טפזו היך דכרין, גלמתא היך בנין דעאן.