מ"ג תהלים קט יג

מקרא

כתיב:
יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם.

מנוקד:
יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם.

עם טעמים:
יְהִי־אַחֲרִית֥וֹ לְהַכְרִ֑ית
בְּד֥וֹר אַ֝חֵ֗ר יִמַּ֥ח שְׁמָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

יהי - בנו כמו ולא אחריתו. ימח - שם האב והבן על כן שמם.

"אחריתו" - בנו וכן ולא לאחריתו (דנייאל יא)

"ימח" - ענין מחיקה

"יהי אחריתו" - בנו יהיה לכריתה ובדור האחר שאחר בנו ר"ל בדור השלישי ימח שם האב והבן כי ימותו ואינם וישכחו מן הלב

"יהי", עד שגם "אחריתו" שהם בניו הבאים אחריו, "יהיו להכרית", עד "שבדור אחר" כבר "ימח שמם", ולא יהיה שארית מהם.