מ"ג תהלים קטז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קטז · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר
  אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"האמנתי כי אדבר" - האמנתי את דברי ציבא שאמר על מפיבושת כשאדבר (שם ב' ט"ז) הנה לך כל אשר למפיבושת אז אני עניתי מאד דברתי קשה ונעניתי לך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(י-יא) "האמנתי", ר"ל אני מאמין בכל לב מה שאדבר ואחליט עתה, והוא שאדבר לאמר כי "עניתי מאד" בעת אשר "אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב", שמה שאמרתי אז בעת היאוש, שאז אמרתי בחפזון ובבלי ישוב הדעת שכל האדם כוזב, דהיינו שאין ממש בחיי האדם ובכל עניניו כי בהבל ילך ובחשך שמו יכוסה, כן אמרתי אז בחפזי שלא בהשכל, ועתה "אדבר" ואומר שאז "עניתי מאד", שהייתי מעונה ויורד מאד בשפל המדרגה להתיאש כל כך, כי אני רואה עתה שיש תקוה ויש שכר ואין האדם כוזב, ומבאר כי.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"האמנתי" - אמנה גדולה היתה בלבי כי הייתי מדבר כאשר הייתי מעונה מאוד בתכלית הסכנה

<< · מ"ג תהלים · קטז · י · >>