"אוילים מדרך פשעם" - אשר מעונותיהם יתענו ביסורי חלאים אף הם מן הצריכין להודות יש סמניות בפ' זו (כלומר כתיבות שש נוני"ן הפוכין) ובאין לידרש במקום אכין ורקין למעט לומר צעקו קודם גזר דין נענין לאחר גזר דין אינם נענין
"אוילים", האויל הוא המסתפק ואינו מאמין שמה שהיה בסכנה ויצא ממנה הכל היה מאת ה', ותולים הכל במקרה, וזה בא או "מדרך פשעם", מפני שכבר הורגלו בפשעים עד שאין לבם מוכן לקבל חקי המוסר, או "מעונותיהם" ע"י עוות השכל והמינות, אלה האוילים שעדן עומדים באולתם "יתענו" יכניעם ה' שלישית ע"י חולי:
ביאור המילות
"פשעם, עונותיהם". התבאר בכ"מ שהפשע הוא המרד והעון הוא עוות השכל, כמ"ש בס' התו"ה אחרי (סי' כ"א, וסי' נ"ה), וגדר אויל הוא המסתפק כמ"ש בפי' משלי בכ"מ:
