רש"י על תהלים קז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על תהלים · קז · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יאמרו גאולי ה'" - כשיפדם מיד צר

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תעו במדבר וגו'" - והולכי מדברות אף הם צריכין להודות שהרי פעמים שהם תועים ורעבים וצמאים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידריכם" - וינהגם לפיכך יודו לה' חסדו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יושבי חשך וצלמות" - אף האסורים בבית הסוהר צריכים להודות כשיוצאין מבית אסוריהם

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי המרו אמרי אל" - אין פורענות באה על האדם אלא בעונו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי שבר דלתות נחשת" - שהיו נעולים בפניהם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אוילים מדרך פשעם" - אשר מעונותיהם יתענו ביסורי חלאים אף הם מן הצריכין להודות יש סמניות בפ' זו (כלומר כתיבות שש נוני"ן הפוכין) ובאין לידרש במקום אכין ורקין למעט לומר צעקו קודם גזר דין נענין לאחר גזר דין אינם נענין

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יחוגו" - לשון שבר הוא וכן בחגוי הסלע (שיר השירים ב') וכן והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא (ישעיהו י"ט)

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישמחו כי ישתקו" - הגלים

"וינחם" - וינהגם

"מחוז" - לשון גבול ומנחם חברו עם וחזותכם את שאול (שם כ"ח) גבולינו שלא יכנס בגבולינו וכן מחזה אל מחזה שלש פעמים (מלכים א ז') בתנחומא מצאתי

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירוממוהו בקהל עם" - צריך לאודויי באפי בי עשרה

"ובמושב זקנים" - ותרין מנייהו צורבא מרבנן

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישם נהרות למדבר" - כלומר נותן יישובי האומות לחרבן

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למלחה" - להיות כארץ מלחה מעשות פרי

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישם מדבר לאגם מים" - נותן יישוב חרב לבניין ומחזירו לקדמותו

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימעטו וישוחו" - והם מתחלה היו שוחין ומועטין מעוצר רעה ויגון