מ"ג תהלים קד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קד · ה · >>

מקרא

כתיב: יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד

מנוקד: יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד.

עם טעמים: יָֽסַד־אֶ֭רֶץ עַל־מְכוֹנֶ֑יהָ
  בַּל־תִּ֝מּ֗וֹט עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יסד", על ידי כן "יסד ארץ על מכוניה", שהוא מאמר יקוו המים ותראה היבשה, שכבר בארתי בפר' ראשית שתחלה היה יסוד המים מעורב עם יסוד האויר, ועל כן כסה את כל כדור הארץ מסביב, וע"י האור נתהווה הרקיע, היינו שהתחילו האדים לעלות לרקיע שהוא עיגול הנשימה, ואחר שכל המים היו אדיים מעורבים באויר, עלו כולם למעלה עד עיגול הנשימה, ושם נתקבצו ונעשה מהם עבים וגשם, כפי חק הגשם הנעשה מאדים העולים עתה באויר שיופרש ג"כ מהם האויר המעורב עמהם, וירד למטה מים בלתי מעורבים באויר כמים שלנו, כמ"ש במדרש משל לעשר נאדות נפוחים מונחים בטרקלין הוצרך למקומם הוציא הרוח מהם, שכן הוציא ה' הרוח מן המים ונתקבצו ונתצמצמו וירדו לים אוקינוס ונראה היבשה, (וכמ"ש עוד מזה בפי' איוב סי' כ"ו), ועי"כ "יסד ארץ" שהיא היבשה שקראה אז בשם ארץ, ונעשה באופן "שבל תמוט עולם ועד":

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על מכוניה" - על כנה ובסיסה לבל תהיה נוטה לפול עד עולם

<< · מ"ג תהלים · קד · ה · >>