מ"ג תהלים קד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קד · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת
  מְ֝שָׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עושה מלאכיו רוחות" - עושה את הרוחות שלוחיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עושה", התפוצצות העבים והורדת הגשמים יהיה ע"י שני דברים,

  • א) ע"י הרוחות,
  • ב) ע"י חומר הלעקטריא שהוא חומר האש הנמצא באדים, שעת יצא מהם חומר האש ירעים רעמים וברקים, ויתפוצצו העבים להוריד הגשם, והמלאך הוא השליח ההולך ממקום למקום, ויצייר "שעושה מלאכיו רוחות" שהם יובילו העננים למקומם, והמשרת הוא העובד עבודתו ועושה מלאכתו, ומצייר "שמשרתיו" הוא "אש לוהט", שהחום והאש העצור באדים הם יעשו מלאכת הגשם, שעת ימשוך האויר את אש האדים לחוץ יתקבצו ויהיו לגשם ועל הארץ יריקו:

ביאור המילות

"מלאכיו". משרתיו (ע"ל ק"ג כ'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלאכיו רוחות" - עושה הרוחות להיות שלוחיו

מצודת ציון

"לוהט" - שורף ומתלהב כמו ותלהטהו מסביב (ישעיהו מב)

<< · מ"ג תהלים · קד · ד · >>