מ"ג תהלים צ יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צ · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׁוּבָה יְהוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָה עַד־מָתָ֑י
  וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שובה ה'" - מחרון אפיך

"והנחם" - חשוב מחשבה טובה על עבדיך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שובה ה' עד מתי", שובה מחרון אפך עד מתי שנביא לבב חכמה, שעד הזמן הזה שנוכל להביא לבב חכמה תשוב ולא תענשנו באפך ע"י חטאינו, וגם "והנחם על עבדיך" שלא תחול על עבדיך הצדיקים עברתך הכוללת בחטא אדה"ר אדם הראשון:


ביאור המילות

"עד מתי". ר"ל רוצה לומר, כלומר עד מתי שיהיה זה שנביא לבב חכמה.
ו"שובה" יוצא פועל יוצא, שובה את אפך. או עומד פועל עומד, שובה מאפך. או מענין מנוחה והשקט, כמו "שובה ה' רבבות אלפי ישראל":

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והנחם" - חשוב על עבדיך מחשבה אחרת להיות מרוצה להם

"שובה ה'" - שוב מחרון אפך עד מתי תחרה עוד

<< · מ"ג תהלים · צ · יג · >>