מ"ג תהלים צ ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צ · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ
  וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כלינו באפך וגו'" - ועל כל זאת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי כלינו", אחר שהציע כי האל הוא מעון הנשמות לעולם, ממנו באו ואליו ישובון, התחיל להתאונן על קיצור חיי האדם, אשר לא יספיקו לו להשלים את התכלית אשר עבורו נשלח ממעונו לעולם הזה, והנה קיצור חיי האדם יהיה על שני פנים,

  • א) ע"י עונש על חטא פרטי,
  • ב) ע"י עונש הכללי נשגזר מיתה על אדם וזרעו, ועל שני אלה יתלונן פה, נגד העונש הפרטי אומר "כי כלינו באפך", אם כלינו ע"י האף שיש לך על חטאים שחטאנו, "ובחמתך נבהלנו", יש הבדל בין אף ובין חמה, שאף הוא הקצף הגלוי, וחמה הוא הכעס השמור בלב, ור"ל חוץ ממה שכלינו ע"י אפך הגלוי, עוד נבהלנו ע"י החמה הצפונה, ומפרש נגד מ"ש "כי כלינו באפך".


ביאור המילות

"באפך, ובחמתך". הבדלם מבואר בכ"מ (וע"ל ו' ב') וההבדל בינם לבין עברה ע"ל ז' ז':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובחמתך" - הוא כפל במ"ש

"כי כלינו" - עתה ידבר על לשון בני הגלות שיאמרו אם חיי כל אדם הוא הבל אף אם המה בשלוה כל שכן אנחנו בגלות אשר כלינו באפך שאנפת בנו על עונותינו

<< · מ"ג תהלים · צ · ז · >>