מ"ג תהלים צ ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צ · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּ֭בֹּקֶר יָצִ֣יץ וְחָלָ֑ף
  לָ֝עֶ֗רֶב יְמוֹלֵ֥ל וְיָבֵֽשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואם בבקר יציץ" - מיד חלף ועד בא הערב ימולל ויבש למה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בבקר", ר"ל כן ידמו "בבקר" ההוה אשר "יציץ וחלף" עתה ויוצא אל המציאות, אשר גם צמח הבקר הזה "ימולל ויבש לערב", כי גם בקר ההוה הנמצאת עתה במציאות אינו מתקיים רק דומה כציץ הפורח ומתקיים יום אחד וימולל ויבש בערב:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבקר יציץ" - אם בבקר יציץ ומחליף כח הלא לערב בימי הזקנה ימולל ויבש ודומה הוא לחציר הנתייבש אחר שזרחה החמה עליו כל היום

מצודת ציון

"יציץ" - יפריח

"ימולל" - ענין כריתה כמו כי אמילם (לקמן קיח)

"ויבש" - ר"ל וכבר נעשה יבש וכן אתה קצפת ונחטא (ישעיהו סד)

<< · מ"ג תהלים · צ · ו · >>