עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֹ֘שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן ׀ בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֭שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל־יְ֝הֹוָ֗ה וְה֣וּא יַעֲנֵֽם׃
[וטעם מישרים – הם משפטי התורה וצדקתיה שנתנה על ידי שלוחיו והם -] משה - בכהניו מלת כהן בכל המקרא משרת כהני ה' משרתי אלהינו, וכהנו לי, על כן אם אהרן היה הכהן הראש משה כהן הכהנים, כי הוא שרת שבעת ימי המלואים והזכיר שמואל שהוא ממשפחותם בקריאתו אל השם, וענהו ככתוב: אקרא אל ה' וענהו מיד.
"משה" (מדרגה ג) אבל בעת שנמצאו "משה ואהרן בין כהניו, ושמואל" נמצא "בין קוראי שמו", ר"ל בעת שישראל הם במדרגה כזאת שישרה שכינתו עליהם בדרך פלאיי, וימצא עם כהניו כמו שנמצא עם משה ואהרן, שידמו כהניו כמשה ואהרן בדיבוק אלוה עמהם, וקוראי שמו ידמו כשמואל ומפרש כמו שענה לשמואל בעת קרא אליו וינוסס נס להתנוסס (כמש"ש הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר) כן "קוראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם", וכמו שדבר עם משה ואהרן בעמוד הענן כמ"ש הנה אנכי בא אליך בעב הענן, כן.
