מ"ג תהלים צו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צו · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלאו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשְׂמְח֣וּ הַ֭שָּׁמַיִם וְתָגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ
  יִֽרְעַ֥ם הַ֝יָּ֗ם וּמְלֹאֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ירעם הים" - להרים קול בתחלה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ישמחו", ומצד זה "ישמחו השמים ותגל הארץ", יש הבדל בין שמחה ובין גיל, השמחה היא התמידית, והגיל הוא על דבר מתחדש, ובעת תתנהג ההנהגה לפי הסדר הקבוע יצדק "שמחה" על דבר הטוב המתמיד, ובעת יבא הטוב לפי המעשה לא לפי החק הקבוע, יצדק "גיל", ואחר שהנהגת ה' מצד זה מסודרת בין טבע והשגחה, שהשמים פועלים תמיד לפי סדורם הטבעיי המתמיד והם ישמחו תמיד, ובכ"ז תגיע ההנהגה אל הארץ לפי המעשה ויתחדש שם טוב ושפע לפי הגמול לא לפי החקים המסודרים, ויצדק בה גילה, ובאר איך ימצאו שני אלה ביחד, שהגם שישמחו השמים בכ"ז תגל הארץ, ר"ל שהגם שהשמים ומערכתם ילכו מהלכם הטבעיי והטבע תנהג כמנהגה, בכ"ז תונהג הארץ לפי ההשגחה ולפי הגמול והמעשה, שזה יהיה, או על ידי "שירעם הים ומלואו", שלפעמים יצא הים וישטף את העולם אם העולם חייבים, ולפעמים.

ביאור המילות

"ישמחו, ותגל". שמחה על דבר המתמיד וגיל על דבר חדש, כנ"ל כ"א ב':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומלואו" - הבריות הממלאים אותו

"ירעם" - ישמיע קול רם לגודל השמחה

"ישמחו השמים" - ענין מליצה הוא על רוב השמחה שתהיה אז בעולם וכן ביום רעה נאמר שמש וירח קדרו (יואל ב')

<< · מ"ג תהלים · צו · יא · >>