לדלג לתוכן

מ"ג תהלים צה ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג תהלים · צה · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהוָה עֹשֵׂנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֹּ֭אוּ נִשְׁתַּחֲוֶ֣ה וְנִכְרָ֑עָה
  נִ֝בְרְכָ֗ה לִֽפְנֵי־יְהֹוָ֥ה עֹשֵֽׂנוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נברכה" - לשון ויברך את הגמלים (בראשית כד)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בואו - בעבור שהזכיר שהוא מלך, על כן אנו חייבין להשתחות לפניו.

נברכה - כמו: ויברך על ברכיו.

וטעם עושינו - כי עשה הים והיבשה והם כללים ומהם עשה הפרטים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עושנו" - ענין הרמה וגדולה כמו הוא עשך ויכוננך (דברים לב

מצודת דוד

"ונכרעה" - הוא כפיפת הראש וקצת הגוף

"נברכה" - הוא כריעת הברכיים על הארץ

"עושנו" - המגדל והמרומם אותנו

"נשתחוה" - הוא שטוח כל הגוף בארץ

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באו", אבל אנחנו אין אנו מכירים אותו תחלה ע"י מעשיו הכוללים, כי אנחנו, "באו ונשתחוה ונכרעה לפני ה'", לא בעבור שברא כלל המציאות רק בעבור שהוא "עשנו", שעשה אותנו לו לעם, שאנחנו נשיג אותו תחלה על ידי טובותיו המיוחדים:

ביאור המילות

"נכרעה, נברכה". כרע הוא כריעת הראש עם קצת הגוף, ונברכה היא כריעת הברכים בארץ, כמו כרעו על ברכיהם:
 

<< · מ"ג תהלים · צה · ו · >>