לדלג לתוכן

אבן עזרא על תהלים צה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א

[עריכה]


לכו נרננה - לכו אלי כמו מלת סורו, דברי המשורר לישראל.


פסוק ב

[עריכה]


נקדמה - שנודה לו ותרועתינו תהיה עם זמירות, כי זאת היא התודה והזמירות, כי הוא תקיף.


פסוק ג

[עריכה]


כי גדול ומלך על כל - מלאכי שמים, כי מלאכיו הם והם עושי מלאכותו.


פסוק ד

[עריכה]


אשר - בעבור שהזכיר צבא השמים, אמר: כי ברשותו תחתיות ארץ, גם ההרים הגבוהים על הארץ.

ותועפות - כח. ויש אומרים: כמו קרנים.


פסוק ה

[עריכה]


אשר - הזכיר בפסוק הזה הים והיבשה כי הם כמו כדור אחד בראיות גמורות מחכמת התולדה.


פסוק ו

[עריכה]


בואו - בעבור שהזכיר שהוא מלך, על כן אנו חייבין להשתחות לפניו.

נברכה - כמו: ויברך על ברכיו.

וטעם עושינו - כי עשה הים והיבשה והם כללים ומהם עשה הפרטים.


פסוק ז

[עריכה]


כי, אלהינו - מרחוק, או אלהינו אמונתו.

וצאן ידו - כנגד ידיו יצרו.

וטעם היום – דבק עם בואו נשתחוה אם בלבבכם לשמוע בקולו השתחוו לו היום, אם בקולו תשמעון וזה הוא קול השם.


פסוק ח

[עריכה]


אל תקשו - השתבשו המפרשים.

כיום מסה - והנכון בעיני: על ביאת המרגלים והמריבה היא נתנה ראש.

והמסה – כי שם כתוב: וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.


פסוק ט

[עריכה]


אשר - פירש מי הם המנסים.

וטעם ראו פעלי – שמתו כולם במדבר, ככתוב אחריו.


פסוק י

[עריכה]


ארבעים שנה אקוט - כמו ונקוטותם נקטה נפשי בחיי כמו: געלה כי לא מצאנו נבואה למשה בתוך הארבעים.

וטעם לא ידעו דרכי – כאשר אמר משה: ולא נתן ה' לכם לב לדעת.


פסוק יא

[עריכה]


אשר מנוחתי - שתהיה להם מנוחה ונחלה, כדרך: ושמחתים בבית תפלתי.