מ"ג תהלים צד כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַֽ֭יְחׇבְרְךָ כִּסֵּ֣א הַוּ֑וֹת
יֹצֵ֖ר עָמָ֣ל עֲלֵי־חֹֽק׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והטעם: היהיה חבר לך בעל כסא הוות או איש כמו הוות בעבור הרשע, הווה תמיד לחשוב מחשבות רעות, על כן מלת הוות ואני תפלה ופירוש מרמה, איש מרמה שהוא יוצר עמל ואון כמו פועל ובודה מלבו וזה הוא חיקו, וזה טעם עלי חוק. ור' משה אמר: כי יוצר קהלה וכמוהו יוצר גובי והוא הארבה.
והנכון בעיני: בעבור שהוא הזכיר שופט הארץ, הנכון הוא שיחובר לך או יאמר עליך כסאך, כמו הוות, ושאתה יוצר עמל עלי חוק בעבור שיראו המשכילים כי הרשעים יגודו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הוות" - ענין שברון
מצודת דוד
"יוצר עמל" - בורא ומחדש דברי עמל
"עלי חוק" - להיות להם חק קבוע
"היחברך" - וכי יחבר עמך להיות דומה לך הכסא של אנשים העושים הוות המשברים ורוצצים את האביוניםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"היחברך". היתחבר עמך.
" כסא הוות". מצייר ההווות והשבר כעצם מופשט יושב על הכסא.
"יוצר עמל עלי חק". המשפט הנימוסי נקרא חק ומניחי הנימוסים נקראים מחוקקים, והיה דרכם לחוק הנמוסים בצור ובלוחות אבנים למען יעמדו למשמרת, ועל המחוקה היו מושכים בדיו בשבט סופר, ועז"א מני מכיר ירדו מחוקקים (שהם מניחי החקים שחוקקים אותם באבנים), ומזבולון מושכים בשבט סופר, (הם הסופרים שמשכו על המחוקק), ובזה יל"פ מ"ש לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו, שגם בעת הגלות ימצאו ביניהם חכמים מניחי החקים שנקראים מחוקקים, וסופרים המושכים בשבט סופר על המחוקה, וזה נקרא יוצר עלי חק שמצייר וכותב את החק, והוא מצייר עמל ואון לשים אותו לחק, כמ"ש הוי החוקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו: