מ"ג תהלים צד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צד · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּ֭ינוּ בֹּעֲרִ֣ים בָּעָ֑ם
  וּ֝כְסִילִ֗ים מָתַ֥י תַּשְׂכִּֽילוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בינו בוערים בעם" - קצת שוטים שבעולם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ח-י) "בינו בוערים בעם, היוסר גוים הלא יוכיח", מביא תשובת ה' על טענותיהם, ור"ל "ה' שהוא יוסר גוים ושהוא מלמד לאדם דעת", הוא "יוכיח" ויתוכח אתם, לאמר "בינו אתם בוערים בעם ואתם כסילים מתי תשכילו, כי הא הנוטע אזן הלא ישמע", ר"ל שכל הפועל כלי מן הכלים לולא שהפעל הנעשה בכלי ההוא מצוייר אצלו, לא היה יכול לעשותו, ולכן על מ"ש שהשם לא ישיג אלו הפרטים להיותם ממושגי החושים וה' לא ישיג בחוש, ע"ז משיב, שאם היה ענין השגת הראות נעלם מהשי"ת איך המציא זה הכלי המוכן להשגת הראות והשמע, (וכמ"ש זה במו"נ פי"ט משלישי) וכבר בארתי בפי' ישעיה (סי' כ"ט) במ"ש הפככם אם כחומר היוצר יחשב, שמה שאנו בעלי חומר אין אנו משיגים הדבר רק ע"י הכלים הגשמיים הראות והשמע הוא באמת הפך הסדר, שהסדר אצל השכל המופשט מחומר הוא בהפך שיראה וישמע מפני שישכילם, שע"י שהשכיל ה' מהות הראיה והשמיעה טרם נטע אזן ויצר עין, ישיג גם האופן איך יחוש אותם האדם בחושיו הגשמיים, ורק אנחנו בעלי חומר א"א שנשכילם רק ע"י שנראה ונשמע, וכן יתבאר במ"ש במורה שם פרק כ"א, עיי"ש:

ביאור המילות

"בינו בוערים, וכסילים מתי תשכילו". כבר התבאר (צ"ב ז') שהבער נבער מדעת, לא כן הכסיל הוא בעל דעת רק תאותו תעור עיניו, ויש הבדל בין בינה ושכל, שהבינה אינה שולטת על כל הדברים, כי חקי החכמה וכן הדברים האלהיים לא יושגו בבינת אדם, אבל השכל הוא כח חד שיעבור גם בדברים אלה שאין הבינה שולטת, כמ"ש בפי' משלי בכ"מ, וע"כ אמר שהכסילים ישכילו, והבוערים יבינו, מעלה כ"א למדרגה יותר גבוה כפי מדרגתו, שא"א לומר שהבער ישכיל, שזה כמה מדרגות למעלה מכחו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בינו" - אתם השוטים שבעם תנו לב להבין

<< · מ"ג תהלים · צד · ח · >>