מ"ג תהלים פט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים פט · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה
  שָׁמַ֓יִם ׀ תָּכִ֖ן אֱמוּנָתְךָ֣ בָהֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אמרתי עולם חסד יבנה" - כי אמרתי עד עולם יבנה בחסד כסא דוד כמ"ש (שמואל ב ז') והכינותי כסא ממלכתו וגו' ד"א סבור הייתי שיהא העולם בנוי בחסדך ותכין אמונתך בשמים שתהא נכונה ומקוימת ומה היא האמונה אותה ההבטחה שהבטחת את דוד ע"י נתן הנביא לאמר כרתי ברית לבחירי להכין עד עולם זרעו (שם)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי אמרתי", והנה בעת בריאת העולם נתגלו שתי המדות כאחת, כי ראשית הבריאה היתה מצד החסד הגמור, כי אז לא היה עוד שום נמצא במציאות שיבטיח לו הקיום והמציאות, וחקי הטבע נתיסדו אז בלא הבטחה וחיוב קודם רק בחסד גמור, וז"ש "כי אמרתי עולם חסד יבנה", שתחלת בנין העולם היה מצד החסד לבד, אבל אחר שע"י חסדו ברא את העולם ויסד וחקק חקי הטבע בששת ימי המעשה, אז נתיסדה מדת אמונה, ר"ל שקיום הנמצאים אחר שבראם בחסדו, וכן קיום חקי הטבע אחר שחקקם בחסדו הוא מצד האמונה ומדת האמת, שהוא כאלו הבטיח אז שיעמדו החקים והנבראים כל ימי עולם ולא יפחתו מיניהם ולא יגרעו חקיהם, וחקי הטבע הקבועים הנוסדים על אמונה הם מן השמים שהוא מעולם הגלגלים ולמטה, כי למעלה מן השמים הוא עולמות השכליים ששם מקום הפלאות שהם למעלה מחקי הטבע שלנו, ועל זה אמר "שמים תכין אמונתך בהם":

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמים" - כימי עמידת השמים תהיה נכון אמונתך

"כי אמרתי" - כי אומר אני חסד אל יהיה בנוי ומתוקן עד עולם

<< · מ"ג תהלים · פט · ג · >>