לדלג לתוכן

מ"ג תהלים פא יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽ֭יַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵ֣לֶב חִטָּ֑ה
  וּ֝מִצּ֗וּר דְּבַ֣שׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאכילהו" - לישראל "ומצור" - השביעם דבש כשהלכו בדרכיו כענין שנאמר (דברים ל"ב) ויניקהו דבש מסלע

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאכילהו - כל המפרשים אמרו: כי ויאכילהו על השם הנזכר למעלה משנאי ה' והה"א והוי"ו שב אל ישראל, אם בדרכי יהלכו והטעם היה ראוי שישמעו לו ויזכרו החסד שגמל לאבותם והוא אכילת המן, שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה והשביעם מים מצור מתוק מדבש.

ותהיה מ"ם מצור - משרת אחר כדרך: מאל אביך ויעזרך.

וטעם אשביעך – כדרך: מטרף בני עלית, כל רואו אומר לו ככה פעם ידבר כאילו אינו לנכח ופעם ידבר לנכח, וככה שמנת עבית כשית, כי כן מנהג הלשון.

ויש אומרים: כי ומצור דבש אשביעך – ידבר לנכח ישראל לעתיד.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מחלב" - ענין מיטב כמו ואכלו את חלב הארץ (בראשית מה

מצודת דוד

"ויאכילהו" - אז היה ה' מאכיל אותו ממיטב החטים והיה משביעו דבש הזב מן הצור וכן הוא אומר ויניקהו דבש מסלע (דברי' לב) והוא מדרך משל לומר שהיה רב שפע במקום יובש וצמא אם היו הולכים בדרכי המקום

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאכילהו", ואת ישראל יאכיל (ה' הנזכר בכתוב הקודם) "מחלב חטה ואשביעך דבש גם מצור", שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה, כמו וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור:

ביאור המילות

"מחלב". מן המיטב כמו חלב כליות חטה (דברים ל"ב):