מ"ג תהלים פא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים פא · ח · >>

מקרא

כתיב: בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה

מנוקד: בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה.

עם טעמים: בַּצָּרָ֥ה קָרָ֗אתָ וָאֲחַ֫לְּצֶ֥ךָּ
  אֶ֭עֶנְךָ בְּסֵ֣תֶר רַ֑עַם
    אֶבְחׇנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בצרה קראת" - לי כלכם קראתם מצרת עבודת סבלות מצרים ואחלץ אתכם

"אענך בסתר רעם" - אתה קראתני בסתר ביני ובינך ואני עניתיך בקול רעם הודעתי גבורות ונוראות בפרהסיא

"אבחנך על מי מריבה סלה" - ואע"פ שגלוי ובחון לפני שאתם עתידים להמרותי במי מריבה כך שנויה במכילתא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם", שגם עתה שהיינו בצרה מפני הרעב, וה' ענה אותנו בסתר, ואמר "בצרה קראת ואחלצך": והוציא גם אותנו לחירות מן הצרה ביום זה כמו שהוציא את יוסף, וגזר ג"כ על השובע אחרי הרעב כמו שגזר בימי יוסף, וכמו ששם היה עניית ה' בסתר, כי בגלוי היה נראה שפרעה הוא העונה, ועניית ה' היה נסתר תחת רעם שרים ותרועת מלך, תחת רעם דברי פרעה, כן תשועת ה' עתה נגלה ע"י רעם, שבאו רעמים ומטר שהוא ענין טבעי, ותחת קול הרעם שהוא בגלוי, נסתר עניית ה' על התפלה, שענה אותנו בסתר בקול הרעם והמטר ואמר לנו "בצרה קראת ואחלצך", "אבחנך על מי מריבה", קרא מי הגשמים שירדו בשם מי מריבה, שהם המים אשר רבו בני ישראל אל ה', ופה היה המים שרב ה' והתוכח עם בני ישראל, כמו שיבאר הריב והוכוח הזה, ובמים אלה שעצר את הגשמים בחן אותנו אם נשמע בקולו, כמו שיבאר.

"סלה" נשלם הענין:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבחנך" - ר"ל עם כי היה בחון וידוע לפני שתחטא במי מריבה עכ"ז עניתיך בעברך במי הים

"סלה" - ר"ל וכ"כ עד עולם דרכי להושיע בעת צרה עם כי נגלה לפני שיחטא בדומה לה

"בצרה" - בעת הצרה כשקראת אלי הוצאתיך ממנה

"אענך" - עניתיך במה שהייתי מסתיר ממך הרעה בעת עברכם בים והיה על המצרים לבדם שנאמר קול רעמך בגלגל (לעיל עז)

מצודת ציון

"ואחלצך" - ענין הוצאה ושליפה כמו חלוץ הנעל (דברים כ"ה)

"אענך" - מלשון עניה ותשובה

"אבחנך" - מלשון בחינה

<< · מ"ג תהלים · פא · ח · >>