מ"ג תהלים עט ד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ
לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃

"וקלס" - לשון דבה לדבר בם כמו למשל

היינו - הנשארים ממנו.

"היינו חרפה" - השכנים היו מחרפים אותנו

"וקלס" - ענין לעג וחרפה כמו וקלסה לכל הארצות (יחזקאל כ')

"היינו חרפה לשכנינו", האומות השוכנים בינינו היה להם זה לחרפה, והשוכנים סביבותינו היינו להם לעג וקלס:

"חרפה". לשכנינו וכו' (כנ"ל מ"ד י"ד):