מ"ג תהלים עח מו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עח · מו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתֵּ֣ן לֶחָסִ֣יל יְבוּלָ֑ם
  וִ֝יגִיעָ֗ם לָאַרְבֶּֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(מו-מז) "ויתן",

  • ב) מכות ארבה וברד היו כפולות, שאחר שהארבה אכל כל אשר הותיר הברד, והברד לא החריב את הכל, כמ"ש והחטה והכסמת לא נכו, וא"כ היה הברד למותר, שהיה די בארבה לבדו לאכול כל פרי ארצם, וז"ש הלא "יתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה" ובכ"ז "יהרג בברד גפנם", והיה הברד למותר, ועל כן הקדים המשורר ארבה לברד:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויגיעם" - היא התבואה הבאה ע"י עבודה ויגיעה וכפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"לחסיל" - מין ארבה

"יבולם" - מלשון יבול ותבואה וכן ונתנה הארץ יבולה (ויקרא כ')

<< · מ"ג תהלים · עח · מו · >>