(לב) "בכל זאת חטאו"וכו'. כי ממש בכל הקודם שבו וחטאו שנית. שנסו א - ל בלבבם בהשוות עבד לקונו ע"י שאלת אוכל בפיהם באומרם אשר אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל (במדבר כא), דהיינו "לשאל אוכל לנפשם"(פסוק יח). ועוד אחרת אחריה והיא "לא האמינו בנפלאותיו"במרגלים והוא מאמר הכתוב כי כל הרואים את כבודי ואת אותותי וכו' (במדבר יד) ולא אמרו ללבבם כי מי שעשה נסים במצרים יעשה להם כן בארץ ישראל. על כן על דבר המן
