מ"ג תהלים עח כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עח · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׂבְּע֣וּ מְאֹ֑ד
  וְ֝תַאֲוָתָ֗ם יָבִ֥א לָהֶֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כט-ל) "ויאכלו", כבר בארתי באה"ש דרוש ח', שה' הביא ראיה שעיקר תלונת העם לא היה מצד התאוה שהתאוו לבשר, רק מצד הכפירה שהתחרטו על יציאת מצרים ששם לא היה עליהם עול מצות, ומאסו את ה' ואת מצותיו, ותלונת הבשר היה רק עלילה, וכמ"ש חז"ל שבכו על משפחות שנאסרו להם, והסימן לזה, כי יש הבדל בין החוטא מצד התאוה לבין החוטא מצד המרד והכפירה, שהחוטא מצד התאוה אז כשמלא תאותו יתחרט תיכף על חטאו, וכשמלא תאותו ומוסיף בחטא זה סימן שהוא חוטא מצד הכפירה, וז"ש לא יום אחד תאכלון ולא יומים עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא, שהגם שלא יהיה לכם עוד תאוה אל הבשר בכל זה תאכלו ממנו ולא תתחרטו על מעשיכם, זה סימן שלא רציתם הבשר מצד התאוה רק מצד כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם, שהיה החטא מצד הכפירה, ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים, שעיקר בכיתכם היה שהתחרטתם על יציאת מצרים וקבלת עול תורה ומצות, וז"ש "ויאכלו וישבעו", הגם "שתאותם יביא להם" וכבר נתמלא תאותם, בכל זה "לא זרו מתאותם ועוד היה אכלם בפיהם" וזה סימן שהיה החטא מצד הכפירה והזדון, לכן.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותאותם" - בדבר הנסיון אשר נסו את ה'

<< · מ"ג תהלים · עח · כט · >>