מ"ג תהלים עח כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עח · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֤ן הִכָּה־צ֨וּר ׀ וַיָּז֣וּבוּ מַיִם֮
  וּנְחָלִ֢ים יִ֫שְׁטֹ֥פוּ
הֲגַם־לֶ֭חֶם י֣וּכַל תֵּ֑ת
  אִם־יָכִ֖ין שְׁאֵ֣ר לְעַמּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שאר" - בשר

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

פסוק כ

הן - אמר רבי משה הכהן: הנה בתורה כתוב כי רדת המן היה בתחלה במסעים רבים, קודם הכות צור ברפידים. ועוד: כי לא חרה אף השם על דבר המן, שהוא אומר: ואש נשקה ביעקב ואחריו כתוב וימטר עליהן מן לאכול והנה הכתוב בלבל דברו, שאחר המוקדם והפך זה ולא חשש מזה, כי מפורש הוא אצלנו בתורת משה.

וטעם הגם לחם יוכל תת – על המן. והטעם: היוכל לתתו תמיד בלא הפסק וכמוהו הורד עדיך לפי דעתי. נאם אברהם בן עזרא המחבר, אלה הדברים יש בהם שיבוש ואני אפרש הכל.

טעם לשאול אכל לנפש – על בשר קברות התאוה וזה הוא לערוך השלחן ומלת הגם לחם הוא הבשר, כמו את קרבני לחמי לחם אשה והעד אם יכין שאר לעמו שהטעם כפול, כי שאר כמו בשר.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הן הכה צור ויזובו מים", וכבר נגרע מכחו אל הוצאת המים, וא"כ עתה נרצה לנסות "הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו", ר"ל עתה שנגרע כחו ע"י הוצאת המים, אם ירצה להכין למו שאר ובשר לא יוכל לתת לחם, כי כחו מוגבל, וחשבו שלכן פסק מלתת הבשר, מפני שאם היה נותן להם גם בשר עתה שהוצרך לתת מים לא יוכל לתת לחם, ולכן פסק מלתת הבשר כדי שיוכל לתת לחם שהוא נחוץ יותר:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם יכין שאר" - כפל הדבר במ"ש

"הן" - אמרו הן ראינו כי הכה צור וזב המים וזה לבד ראינו לזה ננסה לדעת אם גם יוכל תת את הלחם ר"ל הבשר כמ"ש את קרבני לחמי (במדבר כז)

מצודת ציון

"תת" - מלשון נתינה

"שאר" - בשר כמו אכלו שאר עמי (מיכה ג)

<< · מ"ג תהלים · עח · כ · >>