מ"ג תהלים עו יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עו · יג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יבצר רוח נגידים נורא למלכי ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים
  נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יבצור רוח" - גסה של נדיבים ממעט גאותם יבצור ימעט כמו (בראשית יא) לא יבצר מהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יבצור", כדי שהמורא "יבצור רוח נגידים", שהם שרי אשור, "(ויבצור רוח)" של סנחריב שהוא "נורא למלכי ארץ", שאחר שהרוח העריץ של סנחריב ונגידיו ושריו קבלו מאת המורא, היינו מה' שהוא מקור המורא, שהוא נתן חתיתו על כולם. הובילו אליו שי, שיבצור ויקטן את רוחם, ובל יוסיף עוד לערוץ אנוש מן הארץ:

ביאור המילות

"יבצור". יקטוף, כמו כי תבצור כרמך. או מענין מניעה כמו לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ויבצור רוח נמשך גם למטה יבצור רוח נורא למלכי ארץ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יבצור" - כי כאשר ימניע הגאוה והכעס של המושלים אז הוא נורא ומאויים למלכי ארץ כי יפחדו שלא יקרה להם כמקרם

מצודת ציון

"יבצור" - ענין מניעה כמו ועתה לא יבצר מהם (בראשית י"א)

"רוח" - ענינו כעס וגאוה כמו ומושל ברוחו (משלי טז)

"נגידים" - שרים ומושלים