רש"י על תהלים עו

פסוק ד

"שמה שבר רשפי קשת" - של סנחריב ואוכלוסיו רשפי קשת אין רשפי קשת לשון רשפי אש שאין לשון רשפי אש נופלים בקשת וזה רפי ורשפי אש דגוש ורשפי קשת ל' ולחומי רשף (דברים ל"ב) דמתרגמינן עוף ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה') וכן ומקניהם לרשפים (לקמן עח) לצפרים וכן ובני רשף בני עפיפה הם שדים יגביהו לעוף אף זה לשון חצים המעופפים כענין שנאמר ומחץ יעוף יומם שמה שבר רשפי קשת חצים שהקשת מעופף וכל המזמור הזה מדבר במפלת סנחריב שלא מצינו אויב נופל בירושלים אלא הוא

פסוק ה

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"נאור אתה אדיר" - לשון נאר מקדשו (איכה ב') נארת ברית עבדך (לקמן פט) מנאר את אויביך וקמיך ומטאטאן מן העולם נאור על שם מעשיו נקרא כמו חנון ורחום וקנא על שם שהוא חונן שהוא מרחם שהוא מקנא "אדיר מהררי טרף" - חזק מענקים טורפים הגבוהים כהרים ולנגדך אין גבורתם נודעת

פסוק ו

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"אשתוללו" - כמו השתוללו כמו (דברי הימים ב' כ') ואחרי כן אתחבר אחזיה וגו' כמו התחבר ונגזר אשתוללו מגזרת (איוב יב) מוליך יועצים שולל והוא לשון משגה ושלו כשוטים שוגים והתי"ו נופלת בלשון המתפעל באמצע התיבה בכל תיבה שתחילתה שי"ן

"נמו שנתם" - נרדמו בשינה לשון תנומה

"ולא מצאו" - ידיהם וכחם כשבאת ליפרע מהם

פסוק ז

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"נרדם ורכב וסוס" - וי"ו של ורכב טפילה היא כמו (בראשית לו) אלה בני צבעון ואיה וענה וי"ו של ואיה טפילה היא

פסוק ח

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"מאז אפך" - משעה שאתה כועס

פסוק ט

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"משמים השמעת דין" - כשנתנבא ישעיהו על פורענותו של סנחרב ונתקיים בו ארץ ישראל שיראה ממנו ומאוכלוסיו אז שקטנה

פסוק י

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"בקום למשפט אלהים" - לעשות משפט מאויביו להושיע חזקיהו וסיעתו

פסוק יא

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

"כי חמת אדם תודך" - כעסן של רשעים גורם שהבריות מודים להקדוש ברוך הוא כשהם מראין כעסם והקב"ה נפרע מהם הכל מקלסין לפניו ואף הם עצמם מקלסין לפניו כשרואין שאין כעסן כלום כמו שמצינו בנבוכדנצר כשהשליך חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש מה נאמר שם יהא שמיה דאלהא מברך וגו' וע"י כן שארית החמת תחגור תעכב ותחדול שאר הרשעים מעוכבים ונמנעים מלהראות גאותם וחמתם תחגור ל' עכבה בלשון משנה פגימת הסכין כדי שתחגור בו הצפורן ושמעתי משמו של רבי אלעזר הגאון בר' יצחק שהיה מביא המקרא הזה עדות לאותה משנה ויש עוד לפתור חגיירה זו כמשמעה לשון חגורה ופירושו לך נאה לחגור חימה ולעטות קנאה כי הכח והיכולת שלך ולשון שארית זה הוא מאחר שחמת אדם אינו כלום נשארו כל חגורות חימה לך