מ"ג תהלים עג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עג · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֭כֵן עֲנָקַ֣תְמוֹ גַאֲוָ֑ה
  יַעֲטָף־שִׁ֝֗ית חָמָ֥ס לָֽמוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכן ענקמתו גאוה" - בעבור זה שאין יסורין באין עליהם העניקתם הגאוה לעלות על צוארם גסות הרוח

"יעטף שית חמס למו" - החמס שעושין עושה אותם שמנים ועוטף את שתותיהם ועגבותיהם בעובי שומן ובשר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן ענקתמו גאוה", יש סביב צוארם ענק של גאוה, אשר "יעטף" ויכסה ויסתיר את "שית חמס אשר למו", ר"ל שהגם שי"ל שית ועריה בושת של חמס שהם עושים, מ"מ השית חמס מתעטף ומסתתר ע"י הענק של גאוה שעליהם, ר"ל שע"י גאותם וגדולתם לא יגנו אותם על החמס שעושים:


ביאור המילות

"יעטף". בא על דבר המעטיף ומכסה על דבר, ומוסב על הענק, ושית כינוי על מקום הערוה חשופי שת (ישעיה כ') שית זונה (משלי ז'), שיכסה ערות החמס אשר למו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ענקתמו" - מעלה גאוה סביב צוארו כענק הזה המסבב הצואר

"יעטף" - יכסה עצמו במסתר לארוב על אנשים לשים ולקחת החמס לעצמו

מצודת ציון

"ענקתמו" - מלשון ענק והוא עדי הצואר

"יעטף" - מלשון עטיפה ומכסה

"שית" - ענין שימה

<< · מ"ג תהלים · עג · ו · >>