מ"ג תהלים עא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עא · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת אֲדֹנָי יְהוִה אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה
  אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבוא" - להודות ולהלל בגבורתך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אבא", בזה אהיה נבדל מכל המספרים תהלת ה' שלא ישיגו גבורות ה' רק ביחוס אל דבר אחר, שע"י שראו שהושיעם מצרתם נודע להם גבורותיו, ולא השיגו גבורותיו מצד עצמם רק כפי מה שהם בצירוף הנושע, כפי שהתגבר נגד אויביו או נגד יתר רעות, אבל אני "אבא בגבורות ה' אלהים" כפי מה שהם בעצמם, שה' שלימותו בעצמו וגבורותיו הם בכחו, הגם שלא יתראו ע"י ענין חוצה להם כי הם תמיד אצלו בפועל מצד עצמם, וכן "אזכיר צדקתך לבדך", שלא אזכיר צדקתך ביחוס כפי מה שהתגלה הצדקה לבני אדם, רק כפי מה שהיא מחויבת מעצם האלהות מצד עצמו, עד שהגבורה והצדקה היא אצלו בפועל תמיד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבוא" - בכל מקום בואי הנה אבוא בעזר גבורות ה' ולזה אזכיר לבד צדקתך הואיל ואין לי עזר כ"א ממך

<< · מ"ג תהלים · עא · טז · >>