מ"ג תהלים סח ב
<< · מ"ג תהלים סח · ב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָקוּם אֱלֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו
וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו׃
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
יקום אלהים יפוצו אויביו - זה המזמור נכבד מאד ורובי מפרשים פירשוהו על מתן תורה ועדותם ה' בם סיני בקדש, רק לא יוכלו לדבק הטעמים, כי אחר שנכנסו לארץ ישיב לבקיעיו הים בצאת אבותינו ממצרים וזאת איננה דרך נכונה.
והנכון בעיני: כי זה המזמור חברו דוד על המלחמה שהיתה לו עם ערלים ורוב מחנהו היה יהודה ובנימן וזבולון ונפתלי אז נראתה גבורתם במלחמה, על כן הזכירם והעד שהחל יקום וזה דומה לדברי משה: קומה ה' והטעם כי בקומו ינוסו מיד המשנאים.
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"אויביו" - אויבי ישראל נקראים אויבי המקום
"יקום" - לנקום נקמת עמו
מצודת ציון
"יפוצו" - ענין פיזורמלבי"ם (כל הפרק)
"יקום", יצייר איך בקום אלהים להושיע את עמו "נפוצו אויביו מפניו", ולקח מליצתו מימי המדבר, שכתוב ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וכו':
ביאור המילות
"אויביו, משנאיו". התבאר למעלה (י"ח י"ח), כי השונא הוא פחות מן האויב, שיש שונא בלתי דורש רעתו בפועל, ויצייר שהאויבים התקבצו למלחמה, והשונאים עומדים מרחוק, האויבים יפוצו, והשונאים כשיראו מרחוק ינוסו: