מ"ג תהלים סב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סב · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַד־אָ֤נָה ׀ תְּה֥וֹתְת֣וּ עַל־אִישׁ֮
  תְּרָצְּח֢וּ כֻ֫לְּכֶ֥ם
    כְּקִ֥יר נָט֑וּי
    גָּ֝דֵ֗ר הַדְּחוּיָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תהותתו" - מנחם פי' מגזרת התיו לאכלה (ירמיהו י"ב) ויתא ראשי עם (דברים ל"ג) עד אנה תאספו על איש ול"נ שיש לפותרו לשון הוות ויהא ה"א ותי"ו שורש כאשר יאמר מן מת מות כך נאמר מן יסוד הת הות ולשון רבים הוות והוא לשון מחשבת שבר ותרמית ויש מפרשין תהותתו כמו תאריכו לשונכם על בני אדם ברע ודימוה לל' הערב כשמרבה (בדברים סא"א)

"כקיר נטוי" - המוכן ליפול על בני אדם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עד אנה תהותתו על איש", אתם תביאו הוות ושבר בשביל איש, שעל ידי שאול תרצו להביא הוות על דוד, ובזה "תרצחו כולכם", שהגם שתעשו זאת בסבת שאול גם אתם נחשבים כרוצחים, כי אתם דומים "כקיר נטוי (על) גדר הדחויה", שגדר רעוע עומד תחת קיר הנטוי ליפול, והקיר הנטוי נופל על הגדר ומפילו על איש העומד תחתיו והרגו, שבזה אין לומר שעקר ההורג היה הקיר שהוא דחה את הגדר, כי גם הגדר סבב מיתת האיש, שאם היה הגדר חזק לא היה נופל ע"י הקיר, והגם שהקיר נטוי עליו היה נשאר עומד ולא היה הורג את האיש שתחתיו, וא"כ הרצח מיוחס אל שניהם, אל הגדר שהרג, ואל הקיר שהפילו, כן בנמשל שאול דוחה אותם להפיל אותם על דוד ולרצחו, ובכל זה תיוחס הרצח גם אליהם מצד שהם דומים כגדר הדחויה שאינו חזק לעמוד בפני הקיר, שאם היו חזקים בדעתם לא היו שומעים לקול שאול לרצוח בחנם והיו עומדים נגדו, וא"כ הגם שתהותתו הוות על ובשביל איש מכל מקום תרצחו כולכם, וגם אתם אשמים בדבר:

ביאור המילות

"תהותתו". שרשו הות, בשקל תכוננו.

"על איש". על ידי איש, ומלת על נמשך לשתים, קיר נטוי (על) גדר הדחויה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תרצחו" - יהי רצון שתרצחו כולכם ובתחלה תהיו ככותל הנטוי לפול וכגדר הנדחה ממקומה כן תהיו בתחלה בפחד ואימה ובסוף תמותו ע"י רציחה

"עד אנה" - עד מתי תחשבו הוות על כל איש ואיש

מצודת ציון

"תהותתו" - מלשון הוות ושבר

"כקיר גדר" - ענין כותל בית וחצר

<< · מ"ג תהלים · סב · ד · >>