מ"ג תהלים סב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סב · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֤ךְ מִשְּׂאֵת֨וֹ ׀ יָ֥עֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ יִרְצ֢וּ כָ֫זָ֥ב
  בְּפִ֥יו יְבָרֵ֑כוּ
  וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַֽלְלוּ־סֶֽלָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משאתו" - לפי שאתם יגורים מן בני אדם שמא ימלוך וישלם גמולכם יעצתם להדיח עליו הרעה

"בפיו" - של כל אחד ואחד מהם יברכו

"ובקרבם" - ובמחשבותם יקללו סלה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב", מה שהם אומרים שמה שהם ידחו את הגדר על דוד להרגו הוא מפני שאתו ופחדו של שאול שהוא הקיר המפיל אותם להדיח את הגדר, בזה ירצו כזב, הוא טענה של כזב ולא ירצו את עונם בזה, כי מבואר הפך שהם עושים דבר זה מלבם ומרצונם לא מפני פחד שאול, כי "בפיו יברכו", כי שאול צוה להם להתראות לפני דוד כאוהבים ולחקור ולרגל את מקומו, כמ"ש (ש"א כ"ג כ"ב) לכו נא הכינו עוד וראו את מקומו כי אמר אלי ערום יערים הוא, והם מה שמברכים אותי בפני ומתדמים כאוהבים הוא רק "בפיו של שאול", מפני ששאול צוה להם כך, אבל "בקרבם יקללו", והם שונאים לי ודורשים רעתי בעצמם לא משאתו של שאול, "סלה" סיום הענין: (חלק ב')

ביאור המילות

"משאתו". מוסב על שם איש הנזכר, מפחדו של שאול.

"להדיח". שרשו נדח ומשתתף עם דחה, לדחות את הגדר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בפיו" - כ"א מהם מברך אותי בפיו מן השפה ולחוץ אבל בקרב לבם מקללים אותי לעולם אף בעת שמברכים אותי בפה

"אך משאתו" - ר"ל הן לא הרעותי את אחד מהם אך כל אחד מהם בעבור רוממתו וגאותו יעצו ביניהם להדיחני מן העולם ורוצים הם בהכזב הנאמר עלי בפני שאול

מצודת ציון

"משאתו" - ענין הרמה

"כזב" - ענין דבר הנפסק כמו אשר לא יכזבו מימיו (ישעיהו נח)

<< · מ"ג תהלים · סב · ה · >>