מ"ג תהלים סב ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֤ךְ מִשְּׂאֵת֨וֹ ׀ יָ֥עֲצ֣וּ לְהַדִּ֮יחַ֮ יִרְצ֢וּ כָ֫זָ֥ב
בְּפִ֥יו יְבָרֵ֑כוּ
וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַֽלְﬞלוּ־סֶֽלָה׃
רש"י
"בפיו" - של כל אחד ואחד מהם יברכו
"ובקרבם" - ובמחשבותם יקללו סלהאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"משאתו" - ענין הרמה
"כזב" - ענין דבר הנפסק כמו אשר לא יכזבו מימיו (ישעיהו נח)
מצודת דוד
"בפיו" - כ"א מהם מברך אותי בפיו מן השפה ולחוץ אבל בקרב לבם מקללים אותי לעולם אף בעת שמברכים אותי בפה
"אך משאתו" - ר"ל הן לא הרעותי את אחד מהם אך כל אחד מהם בעבור רוממתו וגאותו יעצו ביניהם להדיחני מן העולם ורוצים הם בהכזב הנאמר עלי בפני שאולמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"משאתו". מוסב על שם איש הנזכר, מפחדו של שאול.
"להדיח". שרשו נדח ומשתתף עם דחה, לדחות את הגדר: