מ"ג תהלים נח ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נח · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
א‍להים הרס שנימו בפימו מלתעות כפירים נתץ יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱ‍לֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱֽלֹהִ֗ים הֲרׇס־שִׁנֵּ֥ימוֹ בְּפִ֑ימוֹ
  מַלְתְּע֥וֹת כְּ֝פִירִ֗ים נְתֹ֣ץ ׀ יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלתעות" - שנים הפנימיות שקורין מיישלי"ש בלע"ז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אלהים הרס שנימו בפימו", מדמה הלה"ר שלהם כשינים שבם יאחזו החיות הטורפות את טרפם, "וכמלתעות כפירים" שבם ידיקו את הטרף, ובקש מה' שיהרוס שניהם בל יוכלו לאחוז את הטרף, ואף שכבר הוא בפיהם יתוץ מלתעותיהם בל יוכלו להשחיתו:


ביאור המילות

"שנימו". הם החדות.

"ומלתעות". הם הטוחנות.

"הרס, נתוץ", הנתוץ מוסיף על ההירוס, שההורס מפרקן מחבורן והנותץ משברם לחלקים כמ"ש התו"ה (שמיני סי' קל"ט) ומוסיף והולך כדרכו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כפירים" - הטורפים ככפירים

"שנימו" - של הרשעים הללו

מצודת ציון

"מלתעות" - הם השינים הגדולים והוא מתהפך כמו ומאכלות מתלעותיו (משלי לשון)

<< · מ"ג תהלים · נח · ז · >>