מ"ג תהלים נד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג תהלים נד · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):

ישוב [ישיב] הרע לשררי באמתך הצמיתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):

ישוב [יָשִׁיב] הָרַע לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ישוב יָשִׁ֣יב הָ֭רַע לְשֹׁרְרָ֑י
  בַּ֝אֲמִתְּךָ֗ הַצְמִיתֵֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשוררי" - לעויני לשון אשורנו ולא קרוב (במדבר כד)

"באמתך" - מתוך שאתה אמיתי ואמרת ליפרע מהולכי רכיל ורודפי הרג לכך הצמיתם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ישוב", גם ישלם לאויבי,

  • א) כדי "שישיב הרע לשררי" לשלם להם כרעתם,
  • ב) "באמתך הצמיתם" מצד אמתת הבטחתך שהבטחת לי את המלוכה:


ביאור המילות

"באמתך", עתה מתפלל שיצמית ויכרית ע"י אמתך, ר"ל לאמת הבטחתך שהבטחת שאמלוך, ובכ"ז בנדבה אזבחה לך, כאלו עשית דבר שלא היית מחויב מצד ההבטחה, באשר הוסיף טוב שהצילני מכל צרה, וגם שראתה עיני נקמה באויבי, ע"ד ושלומת רשעים תראה:

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)


כי אם על הנוגע לי (ז) "ישיב הרע" שבי "לשררי" שיהיו נרדפים כמוני די לי, אך לא שימותו על מה שעשו לי פן אענש. אך בשביל "אמתך" שכחשו שלא שמוך לנגדם "הצמיתם" ולא בשבילי. ועל בחינת המסורת שכתוב "ישוב", יאמר במה שידענו כי העון ההוא עצמו הוא המלקה את עושהו כמה דאת אמר (ישעיהו סד, ו): "ותמוגנו" וכו', יאמר "ישוב" מעצמו "הרע" שעשו "לשררי". אך אחלה פניך שלא "תצמיתם" על מה שעשו לי כי (משלי יז, כו): "גם ענוש לצדיק לא טוב", כי אם "באמתך הצמיתם" כמפורש בסמוך:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באמתך" - בעבור שאתה אל אמת לשלם לאיש כגמולו לזה הכריתם כאשר חשבו לי

"ישיב הרע" - הרע הזה בעצמו ישיב לאויבי המסתכלים בי לרעה

מצודת ציון

"לשוררי" - ענין הבטה וראיה

"הצמיתם" - ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (לקמן קא)

<< · מ"ג תהלים · נד · ז · >>