מ"ג תהלים נא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נא · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּ֭שְׁמִיעֵנִי שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֑ה
  תָּ֝גֵ֗לְנָה עֲצָמ֥וֹת דִּכִּֽיתָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תשמיעני ששון ושמחה" - סליחת החטא

"עצמות דכית" - כשכעסת עלי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תשמיעני", מצייר כאילו ע"י נגעו הורס בנין גופו ועתה יבנה כולו מחדש, ונגד "תחטאני באזוב ואטהר" אמר "תשמיעני ששון ושמחה", כי בצרעתו ישב חוץ למחנה בגדיו פרומים וזה הפך הששון, שמורה על הסימנים החיצונים שיעשו להוראת השמחה, וכן טמא טמא יקרא שהוא הפך השמחה בלב, ועתה יהיה לו ששון בגלוי ושמחה בלב, ונגד "תכבסני" שהוא הסרת המכאוב והנגע, אמר "תגלנה עצמות דכית", שיגילו העצמות המדוכאים בנגע ומכאוב ועתה ימצא גילה פתאומית ע"י הרפואה:

ביאור המילות

"ששון ושמחה תגלנה". שמחה וגיל שניהם הם בלב, והששון הוא הוראת החיצונים שיעשו להוראת השמחה, וההבדל בין שמחה וגיל שהגיל הוא תמיד על דבר חדש כמו מציאה בשורה טובה ודומיהם (ויתבאר בספר זה י"ד ז', ט"ז ט', כ"א ב', ל"א ח', ל"ב י"א, ל"ה ט', מ' י"ז, מ"ג ד', מ"ח י"ב, ס"ח ד' י"ד, צ"ו י"א, צ"ז א' ח', קי"ח כ"ד, קמ"ט ב'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תשמיעני ששון ושמחה" - השמיעני סלחתי ויהיה לי שמחה וששון ואז תגלנה העצמות אשר דכית בדבר הנבואה הקשה הבאה אלי

מצודת ציון

"דכית" - ענין כתיתה

<< · מ"ג תהלים · נא · י · >>